מקור ראשון - עיתון ישראלי לאומי
380 דיוקן

על ספת הפילוסוף

 לא עוד נבירה במעמקי הילדות או מיפוי קשיים רגשיים: הטרנד החדש של ייעוץ פילוסופי, מכוון את המטופל להציב לעצמו שאלות על מהות החיים, למצוא להן גם פתרונות, וחמוש בתובנותיו החדשות לעמוד מול כל האתגרים שמציבה לו המציאות * אלא שהתחום הזה פרוץ לחלוטין, ובהיעדר כל חוקים או כללי אתיקה הקובעים מיהו יועץ פילוסופי מוסמך, נשמעות כבר טענות על טיפול פופוליסטי וחובבני שעלול לגרום נזקים


מאת:תמר נשר-רטי
26 בנובמבר 2004, י"ג בכסלו תשס"ה
העולם הפילוסופי כבר לא יהיה מה שהיה. אם עד עתה העלתה המילה 'פילוסופיה' בעיני רוחכם תמונה מטושטשת של מגדל שן רב קומות, שמפלסו העליון מאויש בטיפוסים

מזוקנים בעלי מבט מהורהר בעיניים – הרי שהפילוסופיה הספיקה בינתיים לרכוש לעצמה דימויים ידידותיים בהרבה. במילים אחרות: הפילוסופיה כבר מזמן ירדה אל העם, והיא מבקשת לתפוס לה אחיזה בחיי היומיום. אבל היא אינה מסתפקת בכך; את התיאוריות הגדולות המאכלסות אותה היא מבקשת לפרוט לפרוטות מעשיות, ולהתחרות על לבם וכיסם של לקוחות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. 'ייעוץ פילוסופי', כך קוראים לניסיון הזה שלה. פרויד השכיב אותנו על הספה כבר יותר מדי זמן, מצקצקים היועצים הפילוסופים בלשונם המלומדת, ומיד הם מוליכים את אפלטון ודקארט להתיישב לו על הכורסה.
 
ליאן ברוך-פלד: "יועץ פילוסופי אינו מתיימר להגיע לשורשי הילדות, אל המודע והלא מודע, אלא מתמקד בכאן ועכשיו. טיפול ארוך טווח הוא לאו דווקא איכותי יותר; לפעמים השאלה או הבעיה היא נקודתית, וניתן לפתור אותה בתוך זמן קצר"
הפרקטיקה הפילוסופית, או הייעוץ הפילוסופי, היא ענף חדש בתחום הייעוץ. ההבדל בינו ובין תחומי הדרכה אחרים נעוץ בכך שהיועץ מתפלסף על שאלה שיש בה משום עניין, או על נושא בעייתי בחיי הפונה. שלא כבשאר שיטות ה'טיפול בדיבור', הייעוץ הפילוסופי מיועד ל'אדם השפוי' בלבד: הבנה פילוסופית של המטופל ושל שאלותיו ובעיותיו מושגת על ידי דו-שיח המתנהל בין שני בני אדם בריאים בנפשם. גישה זו מנוגדת לרוב המפגשים הפסיכולוגיים, שבמהלכם, בלי להיכנס לדקויות, נעשה שימוש בתפישות פסיכולוגיות הטוענות ליסודות מדעיים. מטרת הייעוץ הפילוסופי, בניגוד לטיפול הפסיכולוגי, היא לאו דווקא מציאת תשובה, פתרון או דרך טיפול, אלא ניסיון לרכוש כישורים, התייחסויות וידיעה פילוסופיים.
הפילוסוף הגרמני גראד אכנבאך נחשב לאב המייסד של הגישה שלפיה גם הפילוסופיה יכולה להיות פרקטיקה יישומית, הפועלת מחוץ למוסדות האקדמיים. אכנבאך החל לקבל אנשים לייעוץ כבר ב-1981, במסגרת מה שהוא הגדיר "שאלות חיים". בהמשך ייסד בגרמניה אגודה לפילוסופיה יישומית, שנהפכה בהמשך ל'האגודה הבינלאומית לפילוסופיה יישומית'. תחתיה ובמקביל לה פועלות אגודות נוספות במדינות רבות בעולם. אמנם התייעצות ב"שאלות חיים" מוכרת מתחומי הייעוץ הפסיכולוגי והדתי, אולם אכנבאך התכוון לייצר "מקום חופשי" שבו לכלים הרפואיים, הפסיכולוגיים והדתיים אין ביטוי. בפגישות עם היועץ הפילוסופי המטופלים אמורים לגבש את מחשבותיהם ותפישותיהם ביחס לעניינים המטרידים אותם בעזרת כלים פילוסופיים. הנחת היסוד של הייעוץ הפילוסופי היא שהחשיבה הפילוסופית מאפשרת יצירתיות. מטרת הייעוץ היא בחינת טיעוניו של המתייעץ, ניתוח המושגים שבהם הוא משתמש, חישוף הנחות היסוד שמובילות אותו והשלכותיהן, והצגת גישות פילוסופיות בעלות משמעות לדילמה הטורדת את מנוחתו.
הרעיון להפיק תועלת טיפולית פרקטית מהפילוסופיה נעשה אופנתי מאוד בשנים האחרונות. אנשי אקדמיה, פסיכולוגים וסופרים עוסקים יותר ויותר בצד הריפויי של הפילוסופיה, זה שמעניק משמעות לחיים. לא מעט ספרים שעוסקים בפילוסופיה ומפשטים אותה לצרכים שונים התפרסמו לאחרונה, ושתי הדוגמאות הבולטות ביותר הן ספרו של הפסיכולוג האמריקני ארווין יאלום, 'הריפוי של שופנהאואר' (ו'כשניטשה בכה', שקדם לו. הראשון ראה אור בהוצאת עם עובד, השני בהוצאת כנרת), וספרו של לו מרינוף, יועץ פילוסופי על פי הגדרתו, 'אפלטון במקום פרוזק' (הוצאת כתר). שני הספרים – והעובדה הזו סימפטומטית כשלעצמה – מאיישים בשבועות האחרונים את רשימות רבי המכר.
יאלום מתאר בספרו מפגש מתמשך בין פסיכולוג גוסס ובין יועץ פילוסופי – המתאים לדמותו הסטריאוטיפית של הפילוסוף, כפי שהייתם מצפים לקרוא אותה: מרוחק, מוגבל רגשית, נעדר קשרים בינאישיים משמעותיים, ועסוק בתהליך בלתי פוסק של רציונליזציה. אבל אם הגחכתו של היועץ הפילוסופי מתקבלת בהבנה מסוימת כשהיא באה מכיוונו של פסיכולוג, הרי שמפליא מעט לשמוע על התנגדות עזה לייעוץ הפילוסופי המגיעה דווקא מתוככי הפילוסופיה. את הוויכוח הנוקב ומלא ההאשמות הזה עורר ספרו של מרינוף. בניגוד לאכנבאך, אבי-אבות הייעוץ הפילוסופי, שהתנגד ליישומה של כל שיטת טיפול מגובשת מראש, מסביר מרינוף כי שיטת הייעוץ הפילוסופי שלו נועדה לתרגם את התיאוריות של גדולי ההוגים לחיי היומיום באמצעות "טיפול לשפויים". השיטה שהוא מטפח בעשור האחרון מורכבת מחמישה שלבים: זיהוי הבעיה; זיהוי הרגש שהיא מעוררת; ניתוח האפשרויות השונות לפתרון; בחינת התמונה הרחבה יותר, תוך כדי גיבוש השקפת עולם פילוסופית (בשלב זה נעזר היועץ בציטוטים מתוך משנתם של פילוסופים רבים, ובהם אפלטון, אריסטו, קאנט ובודהה); ולבסוף - יישום התפישה הפילוסופית בחיי היומיום.
 
ד"ר שוסטר: "הרעיון הבסיסי של הייעוץ הפילוסופי הוא כוחו של הדיאלוג, הקומוניקציה האמיתית. זה טוב לא רק לחרדה, אלא בכלל לאפשרות לשמוע באמת אחד את השני. לא צריך להיות פילוסוף כדי לתת זמן ומקום לאדם שנמצא במצב חירום."
כדאי לציין כי אין הכשרה ממוסדת לייעוץ פילוסופי, ולמעשה כל אדם יכול לעטר את שמו בתואר הזה. הנושא אינו מעוגן בחוק, ולא נראה שעומד להתרחש שינוי בזמן הקרוב בעניין נזילות הגדרתם של תחומי הייעוץ השונים - והייעוץ הפילוסופי הוא רק אחד מני רבים.

רוגע בזמן התקפת טילים
מרינוף, יהודי-אמריקני (בהקדמה למהדורה העברית ציין בהערת אגב כי שמו העברי הוא יהודה-לייב) בן 53, הוא מרצה לפילוסופיה ב'סיטי קולג'' בניו-יורק. לפני שלושה שבועות ביקר בישראל בפעם השלישית, לאחר שב-69' למד עברית באולפן בקיבוץ יראון, וב-88' השלים באוניברסיטה העברית את לימודי הפוסט-דוקטורט שלו. בספרו, שראה אור בארצות הברית לפני 5 שנים, מציע מרינוף "לתרגל פילוסופיה", כלומר: לקיים חקירה בנוגע לנסיבות החיים, ולגלות משמעות, ערכים ומטרות. "לאחר שתעבדו על בעיותיכם ותפתרו אותן באופן פילוסופי", הוא מבטיח לקוראיו, "תוכלו לגבש גישה עמוקה ויציבה, ולהתמודד מתוך פתיחות עם כל דבר שייקרה בדרככם, בהווה ובעתיד".
אלא שמרינוף מצליח איכשהו לרדד את מהותו של הייעוץ הפילוסופי. הוא עצמו אינו רואה בכך בעיה, וטוען כי יש רעיונות שחייבים בפישוט כדי שיובנו, וכי אתגר גדול הוא לקחת משהו מסובך ולהפוך אותו לנהיר לכל. ההסבר הזה מתקבל בכעס, שלא לומר בשאט נפש, אצל מבקריו הגדולים – עמיתיו הפילוסופים, הרואים בשיטתו השטחה של רעיונות פילוסופיים עמוקים ומורכבים, ומתנכרים לביטוי המעשי שההגות הפילוסופית מקבלת בשיטת מרינוף המובנית והפופוליסטית.
אחת המתנגדות הגדולות של מרינוף היא שלומית שוסטר, יועצת פילוסופית המחזיקה בתואר דוקטור בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית. לפני 14 שנה הקימה שוסטר את הפרקטיקה הראשונה בישראל לייעוץ פילוסופי, 'מרכז סופון', וב-96' ייסדה את האגודה הישראלית לייעוץ פילוסופי, המונה כ-40 חברים, מהם חמישה שמתפרנסים מייעוץ כזה. מלבדם יש בישראל יועצים פילוסופיים שאינם חברים באגודה, או שאינם עוסקים בכך באופן קבוע.
מרכז סופון (מלשון סופיה, חוכמה) הוקם בסמוך למלחמת המפרץ, והחל לתת מענה מיידי למצוקות נפשיות. ד"ר שוסטר משחזרת שיחה עם אדם שהתקשר "ברגע אמת", כשסביבו שריקות של טילים נורים ומיירטים, ונזכרת כיצד היא הציעה לו רוגע ותחושת השלמה. מלבד העזרה הראשונה שמציע המרכז, מטפלת שלומית שוסטר גם באנשים הסובלים מבעיות שונות – קונפליקט עם הילדים או עם בן הזוג, קשיים בעבודה ותהיות של אני מול החברה, מול המשפחה או מול החברים. הרעיון הבסיסי הוא שיחה בין שני אנשים שווים שאחד מהם הוא פילוסוף, ושרעהו, הנועץ, מחליט על מה מדברים וכמה זמן יימשך הייעוץ. אין שיטה לזיהוי הבעיה, היא טוענת בתקיפות, ולכן היא כועסת על לו מרינוף, המצייר לדעתה את הייעוץ הפילוסופי באור פופוליסטי וחסר כל עומק. "אם אדם רוצה לזהות את הבעיה שלו, אז בבקשה. אבל אם הוא רוצה רק לדבר על הקושי שלו, ולקבל פרספקטיבה פילוסופית – זה עדיף. ואת זה מרינוף לא עושה".
מהו ההבדל בין הגישות שלכם?
"כשאדם נדרש לזהות בעיה, עולמו מוצר בהכרח. אדם חרד ישמע ממרינוף שהוא סובל מחרדה, אבל לטעמי, למרות שצריך לשמוע מה הבעיה שהאדם סובל ממנה לפי הרגשתו – לא בהכרח שזו אכן הבעיה שלו. צריך לבדוק מהו הסיפור מסביב, מה ההיסטוריה של הבעיה הזו, ואז יעלו דברים נוספים".
זה בעצם מה שעושה הטיפול הפסיכולוגי.
"לא. הפסיכולוג עובד עם ה-DSM (מדריך האבחון הפסיכיאטרי), והיועץ הפילוסופי לא רק שאינו עושה כן, אלא גם אינו מתיימר לטפל. מרינוף שוגה בדיוק בזה: בניסיון למכור את הייעוץ הפילוסופי כטיפול, כשדווקא היתרון הגדול של התחום הוא באי-היותו תרפיה. יש כל כך הרבה תרפיות היום, וכאן יש מקום שבו אנשים יכולים להרגיש חופשיים מהמדיקליזציה ומהצורך להגיע לאיזה מקום אידיאלי, שנמצא בראש של הפסיכולוג.
"למרינוף יש תפישה מאוד פרודוקטיבית – השאיפה להביא את הלקוח למקום של רגיעה נפשית. זה לא דבר רע, אבל למה אדם צריך לקנות שזו אמורה להיות המטרה שלו בחיים? מדוע הוא צריך לקנות את הרעיון הבודהיסטי של הנירוונה יחד עם הספר של מרינוף, שאמור לעסוק בייעוץ פילוסופי? יש יותר מנירוונה בעולם. בשיחת הייעוץ אפשר להעלות את האידיאלים של האדם הספציפי, בין אם היא נירוונה, ובין אם מדובר בתהיות סביב הקמת משפחה אורתודוכסית, שהאידיאלים שלה רחוקים מעניין הנירוונה".
הבודהיזם הוא רק אחד המקורות שמרינוף שואב מהם לניסוח שיטתו. הוא מתייחס גם למקורות נוספים.
"הנירוונה היא חלק עיקרי משיטתו, המובילה בסופו של דבר לאידיאל הבודהיסטי. תראי, אני אוהבת לחיות במצב נירווני, אך לא כאידיאל ולא כל הזמן, רק בתקופות מסוימות. לשים את זה כמטרת הייעוץ הפילוסופי - זו טעות גמורה, כמו להגיד ששמחה או אושר הם האידיאל של תהליך הייעוץ. כל אדם צריך להחליט בעצמו מהו האידיאל שלו".
אז מרינוף נדבק בחיידק הפופוליזם?
"בדיוק, והוא עושה את זה באופן גרוע. הוא גם לא יודע איך עושים פסיכולוגיה. זו הפעם הראשונה שנכתבים בארץ דברים שליליים על ייעוץ פילוסופי, אחרי 15 שנה של כתבות חיוביות – ורק בגללו".
גם בארצות הברית הותקפו ספריו של מרינוף, ושוסטר קיבלה טלפון מכתב ה'ניו-יורק טיימס', שביקש לשמוע את דעתה – לצד דעתם של יועצים פילוסופיים אחרים בעולם – בעניין העיגון בחוק שמרינוף מבקש לקדם, ולפיו רק חברי הארגון שלו – שהכשרתם מבוססת על יומיים וחצי של לימודים – יוכלו לקבל אישור מהמדינה לעבוד כיועצים פילוסופיים.

המו"ל דרש PEACE
ד"ר שוסטר אומרת כי שליש מהפונים אליה משתתפים בשישה מפגשים ייעוציים, שליש שני נשאר לתקופה של חצי שנה עד שנה, והשליש האחרון ממשיך בתהליך הייעוץ מעל שנה. כל פגישה נמשכת שעה, והיא אינה מקפידה על חריגות קלות של זמנים, כל עוד יש זרימה טובה. בין הפונים למרכז לצורכי עזרה ראשונה יש גם כאלה המאיימים בהתאבדות, ושוסטר מצליחה לפעמים לרכך אותם. "לפעמים אני גם הולכת עם אדם כזה לרופא, אם כי אני בהחלט מעדיפה להתרחק עד כמה שאפשר מתרופות ומבתי חולים פסיכיאטריים".
איך מרככים חרדה אצל אדם אובדני באמצעות שיחות פילוסופיות?
"הרעיון הבסיסי של הייעוץ הפילוסופי הוא כוחו של הדיאלוג, הקומוניקציה האמיתית. זה טוב לא רק לחרדה, אלא בכלל לאפשרות לשמוע באמת אחד את השני. לא צריך להיות פילוסוף כדי לתת זמן ומקום לאדם שנמצא במצב חירום. הכוח של הדיאלוג יכול לשנות הרבה וגם למנוע קפיצות מגגות".
אז מה יתרונו של הייעוץ הפילוסופי על פני שיחה עם אדם שאכפת לו?
"היכולת לקלוט ולהבין צורות אחרות של חשיבה ושל תפישות עולם היא חלק מרכזי של ההכשרה הפילוסופית. כשאדם מתרגל את הבנת החשיבה של האחר, באופן טבעי הוא לומד לתקשר בצורה דיאלוגית".
לו מרינוף, כך טוענת שוסטר, הוא אדם שנוי במחלוקת, ולא מעט מעמיתיו לתחום הייעוץ הפילוסופי רואים בו אדם מסוכן. מטרתו המוצהרת של ספרו, 'אפלטון, לא פרוזק', היתה להגיע להמונים, ולבקשת המו"ל שלו הוא יצר את ראשי התיבות PEACE, המסכמים את חמשת השלבים בייעוץ המוענק למטופליו. בספרו מרינוף אף מודה כי על אף שניסה להימנע מיצירת שיטתיות, המנוגדת לרעיון הפילוסופי, הרי שבבסיס תהליך עבודתו מונחת מתודולוגיה שיטתית.
"מרינוף רואה את עבודתו כהמשך פעילותו החלוצית של אכנבאך, אבל לבד מהשימוש בתואר 'ייעוץ פילוסופי' אין לשיטתו דבר עם זו של אכנבאך. מרינוף מפשט את רעיונותיו של קודמו עד כדי עיוות והטעיה, ועושה משהו שונה לגמרי מייעוץ פילוסופי; 'טיפול פילוסופי ניו-אייג'י' יהיה הגדרה מדויקת יותר לעיסוקו. כמו כן, בעוד שרוב היועצים הפילוסופיים אינם מתמקדים בטיפול כי אם בייעוץ, מרינוף אינו מבחין בין השניים ואף טוען שהיועצים שכן עורכים הבחנה כזו זקוקים לטיפול בעצמם. הוא גם תופש באופן בעייתי את המונח פילוסופיה, וטוען שהתבוננות ומדיטציה הן פילוסופיה – ואין זה נכון. ללקוחותיו הוא מייעץ לשוחח עם אסטרולוגים וגורואים למיניהם, מתוך גישה האומרת שאם משהו יצליח אצלך, אזי הוא מוצדק פילוסופית. נכון, יועצים פילוסופיים בעלי ידע בדת, ברוחניות או במיסטיקה יכולים להתפלסף עם לקוחותיהם על עניינים 'רוחניים', אבל עליהם להיזהר שלא לדרדר את הדיון מטה מטה".
מרינוף עצמו, כשביקשתי את תגובתו לטענות המופנות כנגד שיטתו, השיב כי ספרו הוא רב-מכר בכל העולם וכי טבעי שיעורר ביקורת.
להשיב עטרה ליושנה
ליאן ברוך-פלד שמעה לראשונה על הייעוץ הפילוסופי כשסיימה את התואר הראשון בפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. "רציתי להמשיך לתואר שני, והמקצוע היחיד שעניין אותי היה פילוסופיה. אנשים מסביבי טענו שזה איננו מקצוע פרקטי, אבל למזלי באותה תקופה התחילו להתפרסם בעיתונים כתבות על ייעוץ פילוסופי שזוכה להצלחה באירופה ובארה"ב. יצרתי קשר עם ד"ר שלומית שוסטר ועם ד"ר רן להב, שנחשבו למובילי התחום בארץ, והבנתי שהתנאי הבסיסי הוא תואר שני בפילוסופיה. נכנסתי ללימודי התואר השני בידיעה שאני הולכת לעסוק בייעוץ פילוסופי ולסייע לאנשים, כפי שהפילוסופיה סייעה לי".
במהלך עבודתה כיועצת פילוסופית בישראל שמרה ברוך-פלד על קשר של עמיתים עם להב ושוסטר, "אבל שוסטר משתייכת לאסכולה הדוגלת בייעוץ פילוסופי מייסודו של ד"ר אכנבאך בלבד, ואני חיפשתי משהו אוניברסלי שישלב את כל הרקע שלי – כולל קבלה, למשל – על מנת לסייע לאנשים. אני מאמינה שיש שיעור
בעבורנו בכל מקום. להב היה פסימי ותבוסתני וטען שהנושא נכשל בארץ, וכך נשארתי ללא שום כיוון לגבי ההמשך".
ברוך-פלד, המתגוררת בשנתיים האחרונות בלוס-אנג'לס, חברה כיום בארגון היועצים הפילוסופיים
AMERICAN PHILOSOPHICAL PRACTITIONERS ASSOCIATION (APPA), שבראשו עומד
מייסדו - לו מרינוף. משרדי הארגון ממוקמים בניו-יורק, ולמרות שמו ה'אמריקני' חברים בו פילוסופים מכל העולם, ובכלל זה מישראל. לפני שנה וחצי עברה ברוך-פלד הכשרה אינטנסיבית בת 3 ימים מטעם הארגון, שהכשירה אותה כיועצת פילוסופית.
3 ימים? זה הכל?
"אל תשכחי שכדי להיות יועץ פילוסופי אדם צריך להחזיק בתואר שני בפילוסופיה, שפירושו 6-8 שנים של לימוד הנושא בהרחבה והתוודעות למגוון הגויות ותיאוריות".
במסגרת עבודתך כיועצת פילוסופית את מקבלת הדרכה, כפי שנהוג בפסיכולוגיה?
"ההדרכה שאני מקבלת בנושא היא העבודה השוטפת עם אנשים. יועץ פילוסופי מגיע מרקע אקדמי שבו במשך 6-8 שנים כל מה שעשה היה התוודעות לתיאוריות פילוסופיות ולהשקפות עולם. בסדנה של ה-APPA מלמדים כיצד ניתן להשתמש בידע הנרחב שצברנו למטרת התייחסות ספציפית לקשיים שאנשים מעלים, ומכאן ואילך אנו לומדים מהלקוחות שלנו. יש כל כך הרבה צורות הסתכלות על אותו רעיון, מגוון הדעות עצום, וניתן ללמוד מכל לקוח. אני גם מתעדכנת על בסיס תמידי מקריאה של פילוסופים 'עתיקים' וחדשים ומכל הגות, גם מתחומים אחרים, שיכולה לספק פן נוסף להסתכלות ולהתמודדות.
"מעבר לכך, כמו רבים מהיועצים הפילוסופיים, אני חברה בארגונים המספקים שירותי פורומים אינטרנטיים ואי-מייל, שתמיד אפשר להיעזר בהם. בדומה לפסיכולוגים, גם היועצים הפילוסופיים מעודדים לקבל ייעוץ מעמיתיהם, ועם זאת, אי אפשר לשכוח שהייעוץ הפילוסופי חדש במתכונתו הנוכחית ולכן אינו ממוסד עדיין. השאיפה היא למסד את התחום יותר ויותר ולהציע עוד פעילויות אינטראקטיביות לעוסקים בו. בארה"ב כבר מתקיימת פעילות ענפה לקידום ולמיסוד הייעוץ הפילוסופי, ומתקיימים פורומים לפילוסופיה הנערכים במקום ציבורי, לרוב בחנויות ספרים. הפורומים פתוחים לקהל הרחב ומאפשרים דיון פתוח ודינמי בהנחיית פילוסוף".
פגישת טיפול עם ברוך-פלד אורכת 50 דקות ועלותה 65 דולר. הלקוח הפוטנציאלי הוא אדם בריא בנפשו, מתפקד ורציונלי, המתלבט בשאלות של אתיקה, מוסר, הדרך הנכונה לחיות את החיים, משמעות, ערכים ומטרות, מערכת אמונות לא עקבית או לא מוחלטת, הגשמה עצמית ושינוי בנסיבות המצריך הענקת משמעות חדשה למציאות. כל יועץ פילוסופי אמור להחזיק 'רשימת הפניות', "וברגע שמגיע לקוח שבעייתו חורגת מתחום הטיפול שלנו, אנו מסבירים שלא נוכל לעזור במקרה שלו ומפנים אותו לאיש המקצוע שיכול לסייע לו. אני מדגישה באתר שלי שייעוץ פילוסופי אינו תחליף לייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי, אך מכיוון שבמשך שנים רבות התרגלו האנשים להיותה של הפסיכולוגיה אמצעי ה'טיפול בדיבור' הבלעדי, מגיעים לפסיכולוג גם אנשים שבעייתם אין לה ולו כלום עם פסיכולוגיה".
היא מספרת על אדם שהגיע אליה לאחר 10 שנים של טיפול פסיכולוגי, וחש כי הבעיות האופפות אותו רק מתרבות. ברוך-פלד הזמינה את הפונה לפרק את בעיותיו לקטגוריות, ולנסות לראות בכל מצב בחייו גם את הצד החיובי. בעזרת טבלה הוא החליט על סדר עדיפויות, ולאחר שתי שיחות הצליח להשיג כמה תובנות לגבי אופן הסתכלותו על החיים. "האדם הזה הבין שכל עוד התייחס לבעיות כאל אשכול ענק, ולא שאל את השאלות הנכונות ופירק אותן, הוא בעצם מנע מעצמו פתרון. לרוב, אדם המוטרד ממשהו או שרוי בבעיה, חסר את היכולת לצאת מהמסגרת שלו ולראות את הבעיות מבחוץ באור שונה. כאשר הבעיה היא בדיוק מה שגדולי ההוגים העסיקו את עצמם בו לאורך דורות, עומדים לרשות היועץ כלים שיכולים לעורר שינוי אצל הלקוח.
"אין שום דבר שטחי בפילוסופיה", היא אומרת בתשובה לטענות בדבר השטחתה של הפילוסופיה בידי הייעוץ הפילוסופי. "מזה אלפי שנים עסקו טובי המוחות בשאלות בכל תחום כמעט, והעלו רעיונות חדשניים שהביאו לפריצות דרך. יועץ פילוסופי הוא אדם בעל רקע של שנים באותם רעיונות ותיאוריות, ולכן ההסתכלות שלו מקיפה יותר. הוא אינו מתיימר להגיע לשורשי הילדות, אל המודע והלא מודע, אלא מתמקד בכאן ועכשיו. טיפול ארוך טווח הוא לאו דווקא איכותי יותר; לפעמים השאלה או הבעיה היא נקודתית, וניתן לפתור אותה בתוך זמן קצר. טיפול מעמיק וממושך יוצר פעמים רבות יחסי תלות, בעוד שהייעוץ הפילוסופי מעודד חירות מחשבתית. בנוסף, ייעוץ פילוסופי אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי בבעיות ששורשן פסיכולוגי, אלא תחליף לטיפול פסיכולוגי בבעיות ששורשן פילוסופי".
טענות של רדידות מופנות באופן נקודתי כלפי שיטתו של לו מרינוף.
"צריך להבין שמה שמרינוף עושה זו מהפכה: הוא בעצם מנסה להשיב עטרה ליושנה ולחדש את מעמדה של הפילוסופיה, שנדחקה לקרן זווית אקדמית ופינתה את הדרך למונופול של הפסיכולוגיה בעולם הטיפול בדיבור. המתנגדים למרינוף מתוך הקהילה הפילוסופית רוצים לשמר את הפילוסופיה בתוך מגדל השן כנושא אקדמי 'אצילי' ומרוחק מחיי היומיום, ושוכחים מה ייעודה מלכתחילה – ככלי שבעזרתו ניתן לחיות את החיים בצורה נכונה, וכמרפא לנשמה. שלא כארגונים אחרים, היודעים רק להביע התנגדות ואינם מציעים חלופות יצרניות, מרינוף לפחות מציע הכשרה ומקדם את הנושא. נשמעות גם טענות על כך שהוא ממסחר את הפילוסופיה, אבל למעשה הוא דואג להביא את התחום לדעת הקהל ולשמור אותו שם".

לא הדרך אל האושר
אלון האס, תרפיסט באמנות ומנהל 'מכון לעכשיו' לטיפול וייעוץ, לא שמע מעולם על לו מרינוף, אבל השתלם לפני שנים בייעוץ פילוסופי במסגרת לימודיו לתואר שני באוניברסיטת חיפה. בשנים האחרונות משלב האס בטיפולים שלו גם מפגשים שעניינם ייעוץ פילוסופי, אם כי הוא מדגיש שמדובר בכלי אחד מני רבים, ולא בשיטת טיפול בלעדית. "אני משלב את הייעוץ הפילוסופי בטיפול באנשים שחשים כי מציאות חייהם סוגרת עליהם, ואינם מצליחים לראות את מגוון האפשרויות הנמצאות לפניהם", הוא אומר. "טיפלתי, למשל, בכמה אמנים התופשים את עצמם כאנשים פתוחים כשלמעשה הם לא, ודרך הייעוץ הפילוסופי פתחתי להם קיבעונות".
טיפול ממוצע של האס נמשך על פני 40 מפגשים, כששניים-שלושה מתוכם מושתתים על ייעוץ פילוסופי. "אני לא רואה בשיטה הזו פתרון, בטח לא תחליף לפרוזק", הוא אומר, בהתייחסות לשם ספרו של מרינוף. "כתרפיסט באמנות אני מודע ליתרונות הפסיכיאטריה. הייעוץ הפילוסופי הוא אתגר מחשבתי המאפשר להסתכל בדרכים נוספות על המציאות המורכבת, לאו דווקא להוביל אותך לאושר. אולי תבחר בעקבותיו דווקא להכיר במורכבות של הקיום".
האס מספר על נער הנמצא בטיפולו בשבועות האחרונים. באחד המפגשים ביניהם עלתה לפתע השאלה "מה עלי לעשות אם אני מרגיש שיש אלוהים, ואני עסוק כל הזמן בכך שאיני מקיים את מצוותיו?". האס הציג לפני המטופל מספר גישות של הוגים שעסקו בשאלה, ודרכן הצליחו להגיע להגדרה ממוקדת יותר של הדילמה: "מהי הדרך הנכונה שעלי לנקוט כדי להיות אדם טוב יותר?". "כדי לא להיות חד-משמעי", מסכם האס, "אני נוהג להציג בפני הפונים כמה אופציות, וזה מה שאעשה בפגישות הבאות עם הנער הזה".
אתה לא חושש מכך שתחיל את תפישת העולם הערכית שלך עליו?
"שיקפתי לו שהוא רץ מהר מדי, לפני שהספיק להשיב על שאלות ראשוניות הקשורות להנחות היסוד שלו. ניסיתי להגיע איתו להבנה שאם הוא אינו מצליח להגיע להכרעה, אולי זה אומר שלא בירר לעומק משהו ראשוני יותר, אולי זו לא התשובה שלו. בהמשך אני מתכוון להציע לו כמה כיוונים, ולהבהיר שאף אחד מהם איננו אמת מוחלטת".
אתה רואה בעצמך יועץ פילוסופי?
"אין ולו אחד שמוסמך לכך באופן רשמי. אני מוסמך לטפל באנשים מתוקף היותי מטפל באמנות ויועץ חינוכי, ובין השאר אני משלב בעבודתי גם אלמנטים של ייעוץ פילוסופי".
האס אינו רואה בעיה בעובדה שכל אחד יכול לקרוא לעצמו יועץ פילוסופי, או לפחות להשתמש בשיטה הזו בטיפול. להפך. "אני רואה בעיה דווקא בניסיון המיסוד", הוא אומר. "הייעוץ הפילוסופי הוא הרבה יותר קליל מכפי שאנשים מנסים להציג אותו. גם כשאני מלמד גננות אלמנטים של ריפוי באמנות, זה לא הופך אותן ל'מרפאות באמנות' אלא מאפשר להן להשתמש באלמנטים האלה בעבודתן ולשנות במשהו את ההסתכלות שלהן. הייעוץ הפילוסופי הוא כלי יפה להיעזר בו כדי לפתוח משהו, לא יותר מזה.
"לפני חודשיים פנתה אלינו סמנכ"לית של אחת החברות היוקרתיות בארץ, בשל מה שהוגדר 'בעיות בארגון'. ישבנו איתה במשך שעתיים ואפשרנו לה לראות את המציאות המורכבת בדרך אחרת. הגענו לשאלות ערכיות ולבירור אמיתי של מה היא רוצה מהארגון ומעצמה – שאלות של מצפון, מהות, הגשמה. בעצם עשינו ייעוץ פילוסופי, תוך כדי שאנחנו נעזרים בדבריהם של הפילוסופים הגדולים שעסקו בנושאים האלה".

ההתמקדות בחשיבה - מסוכנת
מרינוף אינו שותף לתפישה שהמין האנושי הוא חיה חולה באופן בסיסי. לא כולם צריכים פסיכותרפיה כי לא לכולם יש בעיות פסיכולוגיות, הוא אומר, אבל אנשים כן זקוקים לדיאלוג, מפני שהעולם נעשה הרבה יותר מורכב מכפי שהיה, ואנשים רוצים לשוחח ולהבין טוב יותר את מה שקורה להם.
בספרו תוקף מרינוף את האקדמיה האמריקנית על כך שהיא עסוקה בפילוסופיה אנליטית, מתעלמת מההיבטים המעשיים של הפילוסופיה ומנותקת מהחיים האמיתיים. אבל ביתר עוצמה הוא תוקף את עולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה – על כך ששיטת הטיפול מתעכבת יותר מדי בהתעסקות בעבר ופעמים רבות אינה מצליחה להועיל למטופלים, ועל כך שהמטפלים פועלים לפי המודל הרפואי ונוטים לאבחן יתר על המידה את מטופליהם כחולי נפש.
"ההסתכלות לאחור על אירועי חייכם, בחיפוש אחר סיבות לקושי שלכם בהווה, בעייתית במיוחד משום שייתכן שקיימות השפעות שאינכם מסוגלים לראותן", הוא כותב. "במקרה הטוב, גם אם בסופו של דבר תגיעו למחוז חפצכם, תבזבזו זמן רב על דברים לא רלוונטיים ועל הליכה בכיוונים מוטעים".
האם ניתן לוותר על הנבירה הפסיכולוגית בעבר ולהחליפה בשיחה פילוסופית, אני שואלת את רות נצר, פסיכולוגית יונגיאנית ומשוררת שספרה 'מסע אל העצמי – אלכימיית הנפש, סמלים ומיתוסים' ראה אור לאחרונה בהוצאת 'מודן'. נצר סבורה שכשאנשים מגיעים לטיפול עם קשיים גדולים, הם לא יפיקו תועלת מכך שתספק להם תובנות תיאורטיות על דרכי חשיבה אחרות. צריך לאפשר להם לבטא את כל טווח הרגשות ולתת לגיטימציה לחסימות העבר, היא אומרת. "האדם האינטגרטיבי אמור לחיות את כל ההיבטים של נפשו, ואם הטיפול מתבסס רק על האלמנט החשיבתי, המטופל יחווה רק חלק אחד של עצמו ולא את השאר. הייעוץ הפילוסופי מבודד את האלמנט הקוגניטיבי, ובכך טמונה סכנתו".
נצר מספרת על אדם שהגיע לקליניקה שלה בתום תקופת ייעוץ פילוסופי, והתיישב מולה כשהוא מעלה את השאלה כיצד תפישת העולם הפסיכולוגית מתייחסת לחיים, ואיך היא משתלבת עם האלמנט החשיבתי, הדומיננטי אצלו. "לאדם כזה, שחי בצורה מאוד מצומצמת ושהגיע אלי רק כדי לקבל רעיונות, הייעוץ הפילוסופי יכול להתאים. אבל עם מקרים רבים אחרים הוא לא יצליח להתמודד באופן עמוק, משום שהוא מניח שהנפש מפוצלת, בעוד הטיפול הפסיכולוגי מתמקד בחיבור של הרגש והלב. מועברים דרך הפסיכולוגיה גם רעיונות תיאורטיים, אבל הם צריכים להיספג דרך המקומות היותר עמוקים".
לכל פסיכולוג יש תפישת עולם פילוסופית המנחה את עבודתו, אומרת נצר, ואת רעיונותיהם של פרויד ויונג אפשר למצוא גם אצל הפילוסופים שקדמו להם. במילים אחרות, הפסיכולוגיה היא התפתחות של הפילוסופיה. לא בטוח שמרינוף יאהב את המסקנה הזו.
"הפסיכולוגיה נתנה את הכלים הפרקטיים לטיפול בדיאלוג שהפילוסופיה ניסחה קודם", מסבירה נצר. "אני באמת סבורה שחלק מההכשרה הפסיכולוגית צריך להיות מבוסס על לימודי פילוסופיה, וכיום זה לא כך. פסיכולוגים צריכים לדעת יותר לעומק מאין באנו, ולהבין שלא הפסיכולוגיה המציאה את העולם".
אז אולי ייעוץ פילוסופי הוא נכון יותר?
"ייעוץ פילוסופי, בדומה לטיפולים פסיכולוגיים קצרי טווח, יכול להתאים לבעיות קלות. לקשיים גדולים יותר, כמו הפרעות אישיות שונות, דרוש טיפול ממושך יותר כדי לאפשר שינוי אמיתי. אדם אינו יכול לוותר על מערך המנגנונים שבנה לעצמו בעמל רב עד שייצור מערך התייחסות חלופי לעולם – וזהו תהליך ארוך. כך שלקונפליקט ממוקד, או לצורך בדיקת הנחת עבודה מסוימת, ייעוץ פילוסופי עשוי להתאים; לשאר המקרים – לא".

כל הזכויות שמורותל מקור ראשון - עיתון ישראלי לאומי